יזמות עסקית: הגדרת מבנה העסק

קיבלתם החלטה לממש את החלום ולהקים עסק, בחרתם את התחום בו יפעל ואפילו את המיקום הרצוי. כעת עליכם להחליט מהי המסגרת המשפטית המתאימה לעסק החדש: חברה? שותפות? או אולי עוסק מורשה? פרק שני במדריך להקמת עסק.

פורסם לראשונה ע"י עו"ד ערן כהן-ציון ב-YNET: קישור לכתבה.

בפרק שעבר כתבנו על הצעדים הראשונים הנדרשים לקראת הקמת עסק. בפרק זה ננסה לעמוד על הסוגים השונים של המסגרות המשפטיות מתוכם יוכל העסק לפעול, יתרונותיהם וחסרונותיהם.

בחירת מסגרת משפטית לעסק החדש
אז עברתם כבר את שלב ההחלטה האם להקים עסק, בחרתם את התחום שבו יפעל, אפילו את המיקום הרצוי, עשיתם סקר שוק, ישבתם על תוכנית עסקית ויש לכם קונספט חלומי להגשמת המטרה. עכשיו יש לבחון, מהי המסגרת המשפטית המתאימה ביותר עבור העסק החדש שלכם.

עסק יש לנהל מתוך מסגרת משפטית מוגדרת. המסגרת הזו, היא שתדווח לרשויות על הכנסותיה, היא שתתקשר עם הלקוחות והספקים היא שתשכור שירותיהם של עובדים ככל שיידרש והיא שתהיה אחראית על פעולות העסק. יש מספר מסגרות לנהל עסקים, ונעמוד כאן על העיקריות שבהן:

עוסק מורשה / עוסק פטור

עסקים קטנים, ובעיקר כאלו שאדם אחד בלבד עומד מאחוריהם, מתנהלים בדרך כלל במסגרת של "עוסק מורשה" או "עוסק פטור". אלו הם מסלולים מיסויים שבמסגרתם מאפשרות הרשויות לנהל את ההכנסות וההוצאות של העסק. על-מנת להירשם כ"עוסק מורשה" יש לפתוח תיק מתאים במס הכנסה, מע"מ ובביטוח לאומי (לא להיבהל, קצת ביורוקרטריה ובסוף זה קורה).

"עוסק פטור", כלומר מי שהכנסתו השנתית הצפויה אינה עולה על סכום שקבע המחוקק (כ-70 אלף שקל, נכון לשנת 2010, אולם הסכום צפוי לעלות בשנתיים הקרובות לכ-100 אלף שקל), פטור מהגשת דיווח קבוע למע"מ, למעט דיווח שנתי באשר לסך הכנסותיו. אגב, בעלי מקצועות חופשיים, כגון עו"ד, רופאים, רו"ח, אדריכלים, סוכני ביטוח ועוד אינם יכולים להירשם כ"עוסק פטור" וזאת ללא תלות במחזור העסקי.

לאחר פתיחת התיק יקבל העסק החדש מספר עוסק מורשה (לרוב, מספר ת"ז של הנרשם) ויוכל להתחיל לקבל הכנסות כנגד חשבוניות מס. היתרון בדרך זו הוא הפשטות שלה וגם שיעור ההוצאות הנמוך יחסית בתפעולה. החיסרונות העיקריים הם העדר היכולת לפעול כ"יישות משפטית נפרדת", ולהינות מההגנה על נכסיו הפרטיים של בעל העסק כפי שקורה בחברה או בשותפות, וכן החובה לשלם את מלוא שיעור המס הפרוגרסיבי (שיעור המס גדל עם הגידול בבסיס המס) באופן מיידי (ונעמוד על אלה בפרק החברה שלהלן).

חברה – יישות חדשה ונפרדת
ככל שהעסק גדול יותר (בעיקר בהיבט של המחזור השנתי), או כזה המערב מספר שותפים רב יותר, או כזה הצפוי לשכור עובדים רבים, או שפעילותו עתידה להימצא ברמת סיכון גבוהה – יש יתרונות רבים להפעילו מתוך "אישיות משפטית נפרדת". הכוונה היא ליישות חדשה, הנפרדת מבעליה, והיא זו שתרכז את כל הפעילות ותנהל את הסיכונים של העסק החדש.

הדוגמה הנפוצה ביותר ליישות משפטית כזו, היא ה"חברה". חברה היא תאגיד משפטי שיכול להקים אפילו אדם אחד בודד. מרגע הקמתה הופכת החברה לגוף משפטי לכל דבר, שיש לו הזכות להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע והכל בנפרד מבעלי החברה.

כאשר החברה היא "חברה בע"מ" (בערבון מוגבל), תוגבל האחריות של בעלי החברה לכלל נכסיה בלבד. היתרון המשמעותי הוא ההפרדה שבין נכסי היישות הנפרדת לבין נכסיהם של בעליה, כך שבמקרה שפעילות החברה גורמת לצד שלישי לנזק גדול (הפסד כספי, נזקי גוף או רכוש), יוכל הניזוק להיפרע עד לסך נכסי החברה בלבד. חריגים לכך הם מצבים מיוחדים בהם, למשל, ניהול הפעילות באמצעות החברה נעשה מתוך כוונה להונות או לקפח ואז "מסך ההתאגדות" של החברה יורם והניזוק יוכל להיפרע מנכסי בעלי החברה. בנוסף, במקרים מסויימים אין הדין מאפשר להגביל את אחריות החברה, למשל כאשר מדובר בעו"ד, רו"ח ורופאים שם נדרשת אחריות אישית.

מס מופחת
לצד יתרון הגבלת האחריות, קיימים יתרונות רבים לפעילות כחברה: יש כאן מצע נוח יותר לניהול פעילות חשבונאית, בסיס נפוץ יותר לגיוס משקיעים ומימון בנקאי וכן למכירת העסק, גמישות בצירוף שותפים או מיזוג עם חברות אחרות, ואפשרות נוחה לצבור מוניטין לאורך זמן. גם מבחינת מס, נהנית החברה משיעורים נמוכים יתר (25% בשנת 2010 וצפוי לרדת ל-18% עד לשנת 2016). לכן, כל עוד הרווחים לא נמשכים החוצה מהחברה ומשולמים לבעלי החברה, נשאר הון רב יותר בחברה למטרות השקעה חוזרת שלה בתחומי פעילותה או בתחומי פעילות נוספים.

חברה מורכבת מיחידות – "מניות". בעלי החברה מחליטים כמה מניות להנפיק ואיך לחלק אותן ביניהם. בעלי המניות יכולים גם להחליט אילו זכויות להצמיד לכל מניה, ואף לקבוע סוגים שונים של מניות בעלי זכויות שונות. כך, למשל, ניתן לקבוע כי סוג מסויים של מניה יקבל את השליטה בהחלטות מהותיות שמתקבלות בחברה, או זכות הכרעה במקרים של מבוי סתום בקבלת החלטות (לא אפשרי בחברות הנסחרות בבורסה), או שתינתן עדיפות לסוג מניות מסויים בחלוקת רווחים.

תקנון החברה, או הסכם המייסדים בין בעלי המניות בחברה, הם שיסדירו את מערך הזכויות והחובות בקשר עם הניהול והתפעול של החברה, לרבות בקשר עם מימונה, חלוקת הרווחים הנובעים מפעילותה, הקצאת סיכונים ועוד.

ההקמה והתפעול השוטף של חברה כרוכים אמנם בהוצאה (אגרות לרשם התאגידים, עו"ד, רו"ח), אולם, למעט במקרים בהם מדובר בעסק קטן ואישי, היתרונות עולים על החסרונות.

אגב, מקובל לחשוב שהכנסות העולות על כחצי מיליון שקל בשנה (בקירוב) מצדיקות הקמת חברה, אולם זוהי מחשבה שמתרכזת בתשלומי מס בלבד ואינה בהכרח לוקחת בחשבון היבטים רבים נוספים כגון ריכוז ההוצאות הצפויות, השימוש שייעשה ברווחים (יישאר כהשקעה בחברה או יחולק כרווחים), אפשרויות של הכנסת שותפים ומשקיעים, מימון בנקאי, מוניטין ועוד. באופן אישי, איני סבור שצפי הכנסות הוא פרמטר יחיד שיש להתחשב בו על-מנת להחליט האם להקים חברה ויש להתבונן בתמונה כולה בטרם מתקבלת ההחלטה.

שותפות – מוגבלת או לא?

גם שותפות היא "תאגיד", הכשר לפעולות משפטיות שונות, אולם בשונה מחברה, אין השותפים בשותפות מוגבלים באחריותם. במילים אחרות, ניתן לשלוח יד לנכסיהם הפרטיים של השותפים. מקרה חריג לעניין זה, היא ה"שותפות המוגבלת", שבה אחריותם של השותפים אכן מוגבלת לסך השקעתם בה, למעט שותף אחד (לפחות), השותף הכללי, האחראי באופן מלא לעסקי השותפות וחב בכל חובותיה ואשר אחריותו אינה מוגבלת.

הבדל מהותי נוסף בין שותפות לבין חברה הוא אופן המיסוי של רווחי העסק – בניגוד לחברה הממוסה באופן נפרד לפי רווחיה, בשותפות ממוסה כל אחד מן השותפים על פי מדרגת המיסוי הפרוגרסיבית האישית שלו. ההבדל הזה הופך למשמעותי כאשר ניתנות הטבות מס ספציפיות, ומאוד משמעותיות, לצורך עידודם של עסקים מסויימים (כגון השקעות במיזמי הפקה של קולנוע וטלוויזיה ישראליים, או שותפויות שמטרתן חיפושי נפט).

שותפות יש להרכיב משני שותפים לפחות והיא מוגבלת ל-20 שותפים בלבד (למעט 50 שותפים במשרדי עו"ד ורו"ח). כל עוד מטרתה ניהול עסק, חייבת השותפות ברישום אצל רשם התאגידים. עם הקמת השותפות יערכו השותפים הסכם שותפות אשר יסדיר את מערך הזכויות והחובות שבינם לבין עצמם ובינם לבין השותפות.

אז מה היא המסגרת הנכונה ביותר עבור העסק שלנו?

אז במה נבחר? תלוי. תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה: מה היקף ההכנסות הצפוי של העסק? מהם גורמי הסיכון שלו? האם יורכב מאדם אחד או ממספר שותפים? מי הם השותפים (אנשים פרטיים, חברות השקעה או קרנות הון סיכון)?, האם יש הטבות מס ספציפיות? האם יש לעסק קניין רוחני ייחודי ומי מחזיק בו? ריכוז התשובות לשאלות אלה ואחרות – ומומלץ בעניין זה לקבל יעוץ ממי שזהו תחום עיסוקו – יביא ככל הנראה למסקנה הנכונה.

בפרק הבא: הסכם שותפים – מורכבויות ורגישויות.